ההורים שלנו פחות אוהבים את זה, אבל דווקא המרחק, והעובדה שקשה לקפוץ לבקר היא אחת הסיבות לבחירה שלנו באוסטרליה. חלק מהעניין בלקחת פסק-זמן מהחיים זה הניתוק שמתלווה אליו. שנינו אנשים מאוד משפחתיים ולכן מאוד מחויבים למשפחות שלנו. כמעט ואין סופ”ש בו אנחנו לא נוסעים לאחד הבתים, ובגלל שאין לנו רכב (ע.ע בעיות חניה בת”א), ואין תחבורה ציבורית בשבת (ע.ע מדינת הלכה) לרוב אנחנו מוצאים את עצמנו מבלים סופ”ש שלם בחיק המשפחה. אל תבינו אותי לא נכון, אנחנו מאוד אוהבים את המשפחות שלנו, אבל בשורה התחתונה זה פוגע לנו בזמן הזוגי (שבמהלך השבוע מסתכם בדרך כלל בבהייה משותפת בסדרת המופת הנוכחית). ההבנה שפתאום סופי השבוע והחופשים יהיו ריקים מהתחייבויות (מישהו אמר חגים?) מביאה איתה התרגשות ורוח ספונטנית שכבר נכנסת לפעולה. אני מקווה מאוד שנשכיל לנצל את זה.