בנובמבר 2020 אחרי כמעט שבעה חודשים של סגר סוף סוף יצאנו לחופשי. כיוון שנסיעה לגראמפיאנס נמצאת בצ’ק ליסט שלנו כבר זמן רב זה היה רק טבעי שנקיים אותה בחרנו לנסוע לגראמפיאנס לשבירת צום הטיולים והחיים של שנת 2020. שלושה ימים קסומים, עמוסים ומגוונים שהיו סיפתח מושלם למה שאנחנו מקווים שיהיה קיץ של פיצוי הולם.
או התשובה לשאלה- “למה דווקא מלבורן?”. וואו! קיץ מטורף עבר עלינו בעיר הזאת וזה לגמרי מחדד את התחושה שבחרנו נכון. אז לכל מי שמתלבט אם כדאי לבוא לכאן או לא, למי שתוהה לעצמו אם מלבורן או סידני או למי שכבר כאן ומחפש רעיונות מה לעשות בקיץ הבא, קבלו סיכום של הקיץ במלבורן.
איך חוזרים לכתוב אחרי הפסקה ארוכה?
הרי ההפסקה התחילה לא במקרה, כי קרו המון דברים, הבלבול היה נוכח והתחושה הייתה שאי אפשר לכתוב עד שהדברים יתבהרו. “אל תכתבו על משבר עד שהוא לא נפתר”, לא זוכרת איפה שמעתי את העצה הזאת אבל היא נחקקה לי עמוק בתודעה.
אז האם אפשר לקרוא לשלושת החודשים האחרונים משבר? לא בטוחה שזה מדויק, אבל סערת רגשות, תחושות ומחשבות בהחלט כן.
הרבה זמן חיכינו להזדמנות לצאת לדרך המיוחדת הזו- הגרייט אושן רואוד, והנה היא הגיעה. כך בילינו ארבעה ימים בדרך המפורסמת ביותר באוסטרליה.
“תגידי, החיים שם באמת זוהרים כמו שהם נראים?”
השבוע נשאלתי את השאלה הזו, וזה גרם לי לתת מילים למחשבות שמתרוצצות בראש בתקופה האחרונה
את ערב השנה החדשה של 2019 בילינו עם הזיקוקים של סידני, כי אם כבר אז כבר. השמועה אומרת שיותר ממליון אנשים מתאספים סביב הנמל של סידני בערב הזה אז זו חוויה שיכולה להיות מאוד אינטנסיבית, אבל עשינו כמה החלטות חכמות. עברו לי הרבה מחשבות בראש באותו ערב ואולי הגדולה מכולן היא – האם זה היה שווה את זה?
עוד מהארץ, כשהנסיעה רק התבשלה ידענו שני דברים- האחד: שאנחנו רוצים להשתקע במלבורן לתקופה, והשני: שאנחנו חייבים לבקר בסידני, ורצוי בערב השנה החדשה. אז ביקרנו בעיר ארבעה ימים ונהננו מכל דקה.
מרי כריסמס הו הו הו!
החג השמח ביותר בשנה הגיע והפעם עם טוויסט בעלילה- קיץ! סנטה זנח את המעיל לטובת בגד ים ויצא לנפוש. לא נצטרף אליו? בוודאי שנצטרף – אנחנו יהודים טובים…לא מפספסים סיבה למסיבה 😉
ושוב עבר חודש ולא כתבתי כלום. כמובן שהכנתי שק של תירוצים (מצוינים יש לאמר) שמסבירים את התופעה, והנה הם מובאים פה בפניכם מסודרים לפי סדר חשיבות:
