קיץ מלבורנאי

או התשובה לשאלה- “למה דווקא מלבורן?”. וואו! קיץ מטורף עבר עלינו בעיר הזאת וזה לגמרי מחדד את התחושה שבחרנו נכון. אז לכל מי שמתלבט אם כדאי לבוא לכאן או לא, למי שתוהה לעצמו אם מלבורן או סידני או למי שכבר כאן ומחפש רעיונות מה לעשות בקיץ הבא, קבלו סיכום של הקיץ במלבורן.

אירועי ספורט בינלאומיים:

מלבורן היא גן עדן לחובבי ספורט. תרבות הספורט פה מפותחת להפליא ונראה שכולם עוסקים בפעילות ספורטיבית כזו או אחרת.

אחרי ההקדמה הזו חשוב לציין שדווקא הספורט שאוהדים פה די משונה- בקיץ מתקיימת ליגת הקריקט שאם תשאלו את אלדד הוא יגיד שזה לא באמת ספורט, ובחורף היא מפנה את מקומה לליגה החשובה באמת שקיבלה פה מעמד של כמעט דת/כת- ליגת הFooty. משחק שבעיניי נראה כאילו מוגלגים מנסים לשחק קווידיץ’, או בשפה יותר עממית ילדים-ביסודי-משחקים-כדורגל-בהפסקה-ובעצם-הולכים-מכות.

אבל סטינו מהעניין והוא שמלבורן בקיץ מארחת כמה אירועי ספורט בינלאומיים חשובים שמושכים המון קהל ומרימים את האווירה בעיר.

Australian Open– טורניר טניס מרהיב! כשהחלטנו שנוסעים לאוסטרליה באוגוסט אלדד כבר הודיע לי שקונים כרטיסים לרבע הגמר.  הוא כמובן לא הסתפק בזה ובילה עוד יומיים שלמים בטורניר מסתובב בין מגרשים, נשרף מהשמש אבל מתרגש כמו ילד. והאמת, אני מבינה אותו. מתחם ענק וחגיגי כיאה להפקה מלבורנאית בינלאומית ושחקני הטניס הגדולים בעולם במרחק נגיעה. אפילו אני התרגשתי לצפות בDjokovic מביס את Nishikori, שפרש אחרי 50 דקות. זה אמנם היה קצר (ויקר!) אבל היי, לא רע בתור משחק הטניס הראשון שצפיתי בו אי פעם! (אם לא מחשיבים את הפעם ההיא שאח שלי ניצח באיזה טורניר בחוג של אלכס כשהיה בן 9 וזכה לשחק עם אנדיוני האגדיים)

Formula1אם היו מבקשים ממני לנחש באיזה אירוע ספורטיבי אצפה בלייב, בחיים אבל בחיים לא הייתי מנחשת מירוץ פורמולה1. אבל, רצה הגורל ועברתי לגור במלבורן, העיר שמארחת את המירוץ הראשון בסדרה בכל שנה. כבר בימים הקודמים למירוץ העיר מתמלאת במכוניות פאר סטייל באטמוביל והאדרנלין מורגש באוויר. קשה להישאר אדישים מול ריכוז כזה של רכבי למבורגיני ופרארי…

המסלול עובר סביב האגם ב-Albert Park, אותו אגם שהיינו רצים סביבו בשלושת השבועות שגרנו בהוסטל. 

אם זה לא מספיק, רצה הגורל ואחד מחברי לצוות בעבודה עבר לגור בקומה העשירית בדירה עם מרפסת עצומה שמשקיפה על הפארק. נראה לי שלא היה לוקיישן יותר טוב מזה בכל העיר, בטח לא בתוך המתחם עצמו, אליו נכנסים תמורת 100$ ויוצאים בלי חוש השמיעה.

בתמונה: באטמוביל

זו הייתה אחת מהחוויות האלה שלא האמנתי שקורות לי באמת. לא כי המירוץ עצמו כזה מעניין (סליחה, רוי) בסוף הם מסתובבים סביב האגם במשך שעתיים… אבל דווקא בגלל שזה כלכך רחוק ממני לא דמיינתי שאצפה בGrand Prix בחיי, וזה מרגש.

הופעות של אמנים בינלאומיים:

העובדה שהקיץ כאן הוא החורף בשאר העולם, בשילוב עם ניחוח בריטי ושיק מערבי הופכים את מלבורן ליעד לגיטימי ביותר במסגרת סיבובי הופעות של אמנים מהגדולים בעולם (העובדה שהיא לא מוחרמת ע”י ארגונים פוליטיים כאלה ואחרים גם לא מזיקה..). העיר הזאת חיה ומקדשת מוזיקה ובקיץ אין ערב שאין בו הופעה חיה מכל סדר גודל. אם זה אמן חדש שמנסה לפרוץ ומופיע בפאב או בפסטיבל רחוב, או שמות גדולים שממלאים היכלים. כמות ההיכלים והפארקים שיכולים להכיל אירועים מסדר גודל כזה מספקים, לרוב, חוויה טובה בהרבה מברירת המחדל של פארק הירקון…

איך זה ביחס לפארק הירקוןן?

אנחנו היינו ב…

Mumford & Sons שהיו פשוט מדהימים, וזה עוד בלי להזכיר את מופע החימום של Michael Kiwanuka המעולה שהזכיר לי זיכרונות נוסטלגיים מהתקופה באל-על עם שיר היורדינג האגדי.

George Ezra- הפתעת השנה! הכל התחיל מהופעת קאברים בבר שוכנתי באמצע הגרייט אושן רואוד, כשאחד השירים היה Shotgun של ג’ורג’. אמרתי לאלדד “וואי זה אחלה שיר, אולי נבדוק אם הוא מגיע לכאן מתישהו?” בדיקה זריזה בגוגל מגלה שיש הופעה – שבוע הבא!! מפה לשם קנינו כרטיסים ביום המופע, הוא הורס ויודע להרים והיה פשוט כיף, למי שיוצא- מומלץ!

Maroon 5– הו יאה, זה אמיתי לגמרי! כששמעתי שהם מגיעים התרגשתי בטירוף עד שראיתי את מחיר הכרטיס שהוציא לי את הרוח מהמפרשים. אבללל לא התייאשתי ובסוף מצאנו כרטיס במחיר סביר בחלק (המאוד) אחורי של האצטדיון. הרבה זמן לא הייתי בהופעה שהכרתי את כ-ל המילים לכ-ל השירים + תמיד הייתי קצת מאוהבת באדם לוין אז נהניתי מאוד (אפילו עם תקרית חצי אלימה ולא נעימה מצד היושבים מאחורינו, ששפכו בירה וקצת החריבו את האווירה. בסוף הטוב ניצח והם התבקשו לצאת מהמופע)

Arctic Monkeys- ההופעה היחידה שקנינו אליה כרטיסים מראש, והאחרונה בסבב. הם אמנם היו מעולים אבל הכי מרשימה הייתה ללא ספק הבמה ששימשה חלק בלתי נפרד מהמופע, בחיים לא ראיתי עיצוב כזה מטורף של תפאורה.

אז איך ממנים את התענוג הזה?

שלל אתרים כאלה ואחרים למכירת כרטיסים כמו Bands in town, Ticketeck ו-Tix. או – לחכות לימים שלקראת המופע ולאתר בGumtree/Facebook אנשים שמחפשים להיפטר מהכרטיס. כמובן שאפשר ליפול על תרמית או להישאר בלי כרטיס, אבל לנו זה עבד והיה לגמרי שווה את זה.

עוד הגיעו וכבר לא יכולנו להגזים: Red hot chilli peppers, Eminem והיד עוד נטויה לקראת הקיץ הבא (מישהו אמר אלטון ג’ון? )

פסטיבלים:

נראה לי שאין סופ”ש בקיץ שאין בו בין פסטיבל אחד לשלושה. חגיגה אתנית מקומית מסוימת שצובעת את הרחובות וממלאת אותם בחוגגים. תמיד יהיו משאיות אוכל והופעות חיות משולבות, לא משנה מה הנושא.

אחד הפסטיבלים הגדולים של הקיץ נמצא ממש בחצר האחורית שלנו – St Kilda Fest. יום שלם של מסיבה ענקית, כל הרחובות מפוצצים, מתחמים שונים ומגוונים, מיליון הופעות, תחרויות שירה וריקודים, יריד ענק של מתקני לונה פארק וכמובן אי אפשר בלי הFood Trucks. חוויה!

שווקי לילה:

מעבר לאינספור הפסטיבלים שמציפים את העיר, כמעט בכל ערב אחד מהשווקים עובר טרנספורמציה ומארח עוברים ושווים לחוויה קולינרית לילית.

 

האווירה תמיד מדליקה, התפאורה אינסטגרמית להפליא, דוכני האוכל מגוונים (וקצת יקרים), ואפשר למצוא שלל אמנות מקומית ועבודות יד. מי שנמצא כאן בקיץ חייב לבקר באחד כזה לפחות לחוויה מלבורנאית קלאסית.

 

תרבות ואמנות:

מופעי מחול, מחזות זמר היישר מברודווי, תערוכות מתחלפות בשלל פינות. העיר הזאת היא פשוט פנינה של תרבות.

קוקטייל במוזיאון? גאוני

אחד מאירועי האמנות המדליקים בקיץ הוא NGV Friday nights. המוזיאון הלאומי של ויקטוריה מארח תערוכה מרכזית ומרשימה המתחלפת בכל עונה. כדי למשוך את הקהל הצעיר הוא פותח את שעריו בימי שישי בערב למסיבת קוקטייל וביקור בתערוכה. הקונספט גאוני! באמצעות שילוב של אמנות, מוזיקה, אוכל טוב ואלכוהול מלבורן מוכיחה פעם נוספת שהיא בירת תרבות בלתי מעורערת.

אחהעלות הינה 35$ שמקנה כניסה למתחם ולתערוכה. מזון ומשקאות בעלות נוספת.  

Outdoor Cinema:

כמו פטריות אחרי הגשם ובשלל פינות ופארקים בעיר צצים להם מתחמים שמטרתם היא לספק חוויה קולנועית איכותית תחת כיפת השמיים. זה בעצם פיקניק ענק בו האורחים מוזמנים להביר דברים מהבית או לרכוש במקום, לשבת על שלל שמיכות צבעוניות ו”מיטות” (Bean Beds) שאפשר להשכיר במחיר VIP ולצפות באחר מהסרטים שרצים כרגע בבתי הקלונוע. חוויה מדליקה ומומלצת ביותר!

*מסתבר שחלק מהמקומות שידרגו את זה אפילו יותר, ובזמן העבודה על הכתבה מצאתי קולנוע שמציע מיטות זוגיות עם שמיכה, כריות ואפילו מנורת לילה (?!)

חופים:

אם יש קטגוריה אחת שסידני מנצחת את מלבורן בקלות היא כמובן החופים, אבל בכל זאת יש כמה נקודות ששווה להזכיר:

St Kilda beach- חוף פופולרי ועמוס תיירים. בעיניי הוא מתאים בעיקר כתפאורה לשקיעה יפה או לארח גולשי קיט מתחילים, אבל בכל ערב של יום חמישי מתאספים חבורת אנשים ויוצרים מעגל מתופפים קסום. בהתחלה זה נשמע קצת כמו גיבוב של נקישות חסרות סנכרון, ועם הזמן מתאספים יותר ויותר אנשים, מיני פסטיבל מאולתר של ג’אגלינג נגינה וריקודים, בדיוק במינון להרחיב את הלב עוד קצת לקראת הסופ”ש. משם אפשר כמובן להמשיך לדרינק באחד הפאבים המקומיים, או לSt Kilda Peir ואולי לפגוש איזה פינגוויון קטן.

Half Moon Bay- חוף יפיפה שנמצא בחלק הדרומי של העיר. שילוב של מים טורקיז, צוקים וטמפרטורה קצת יותר חמימה יוצרים שילוב מושלם וחוף מבוקש. 

דרכי הגעה: לספורטיבים / אמיצים שבינינו יש שביל אפניים (כ40 דק’ רכיבה מסנט קילדה), או נסיעה ברכבת עד לתחנה הסופית Sandringham  ומשם עוד 10 דק’ רכיבה. בנוסף יש קווי אוטובוס שמגיעים לחוף כמו למשל קו 600, 922 או 923.

Mt Martha – מי שמגיע לביקור במלבורן כנראה שמע על בתי החוף הצבעוניים שאפשר למצוא בחוף של Brighton, אבל האמת היא שאם מדרימים כשעה נסיעה לכיוון הפנינסולה יש חוף יפה בהרבה. חול לבן, מים טורקיז הרבה פחות אנשים וכמובן הביתנים המדליקים.

אז עכשיו שהימים מתארכים והבגדים מתקצרים זה הזמן להדפיס את הרשימה ולהתחיל לסמן וי. קדימה, אתם עוד כאן?