מה שעובר עליי

סיפור קצר בארבעה חלקים

איך חוזרים לכתוב אחרי הפסקה ארוכה?
הרי ההפסקה התחילה לא במקרה, כי קרו המון דברים, הבלבול היה נוכח והתחושה הייתה שאי אפשר לכתוב עד שהדברים יתבהרו. “אל תכתבו על משבר עד שהוא לא נפתר”, לא זוכרת איפה שמעתי את העצה הזאת אבל היא נחקקה לי עמוק בתודעה.
אז האם אפשר לקרוא לשלושת החודשים האחרונים משבר? לא בטוחה שזה מדויק, אבל סערת רגשות, תחושות ומחשבות בהחלט כן.

“תגידי, החיים שם באמת זוהרים כמו שהם נראים?”
השבוע נשאלתי את השאלה הזו, וזה גרם לי לתת מילים למחשבות שמתרוצצות בראש בתקופה האחרונה

ושוב עבר חודש ולא כתבתי כלום. כמובן שהכנתי שק של תירוצים (מצוינים יש לאמר) שמסבירים את התופעה, והנה הם מובאים פה בפניכם מסודרים לפי סדר חשיבות:

איזה מילה מפחידה זאת “שגרה”, הא? רצף אסוציאציות אפורות ומשמימות מקושרות עם המילה הזאת, לפחות בראש שלי. שגרה מחזירה אותנו חזרה למקום שממנו כלכך התאמצנו לצאת- אזור הנוחות.

בשבועיים האחרונים לא כתבתי (שזה חבל, כי קשה לשחזר את הרגשות מזמן אמת), אבל יש לזה סיבה טובה- מצאנו דירה! ואת הסופש הקודם בילינו בסידורים ומעבר אז לא נשאר זמן לכתיבה (תירוצים תירוצים..כבר אמרתי?)

שבוע שני השבוע השני מסתמן כשבוע משמעותי בחוויה, הרבה תובנות, אסימונים וחווית. יש לי וידוי.אני כותבת את השורות האלה בקובץ וורד פשוט במחשב כשעוד אין לי אתר. זאת אומרת יש, קניתי דומיין והתחלתי להתעסק עם הWordPress (הפלטפורמה איתה אני בונה את האתר) אבל הסתבכתי עם זה קצת והחלטתי לשחרר מזה בינתיים, כחלק מהתהליך שאני עוברת. …

שבוע שני לחוויה Read More »

אחרי מסע של 24 שעות בדרכים שכלל בונדינג עם הודית שישבה לידנו (וקצת פלשה למרחב של אלדד), סרטים גרועים וקצת שינה נחתנו במלבורן.
הנה מה שעבר עלינו בימים הראשונים של תחילת המסע

ברגע שהחלטנו לקחת שנה הפסקה השאלה הזאת עלתה די הרבה. כל העולם פרוס בפנינו, למה דווקא לשם? בהתחלה לא ידעתי לענות, אבל היה לי מאוד ברור שזה צריך להיות שם.
אז חשבתי על זה והבנתי שיש כמה סיבות