לטיול יצאנו- עמק היארה

אחד היעדים שהצבנו לעצמנו לפני הנסיעה היה- *לפחות* פעם בחודש לצאת מהעיר. זה יכול להיות טיול או אפילו טיסה ליעד אחר באוסטרליה, העיקר שנצא מהעיר. הסיבה שהיה לנו כלכך חשוב להציב את היעד הזה היא כי אנחנו כבר מכירים את הקטע…גרנו 5 שנים בתל אביב וכלכך קל להישאב לשגרה, זה הרבה פחות נוח לארוז תיק ואוהל, להשיג אוטו מאחד ההורים ולצאת לטיול. אז הפעם החלטנו שאנחנו מכריחים את עצמנו, מה גם שאין ארוחות שישי ברעות או בקיבוץ שצריך להגיע אליהן, אז נגמרו התירוצים.

אז בסופ”ש האחרון ארזנו את ציוד הקמפינג המפנק שקיבלנו בירושה מורד ודן (כבר אמרתי שדברים טובים מגיעים מאנשים טובים, לא?), שכרנו רכב באמצעות Car Next Door (חווית משתמש לא פחות ממדהימה) ויצאנו לדרך.

היעד- עמק היארה (Yarra Valley), משך הזמן- יומיים, המטרה- לנשום טבע וליהנות מעצם החוויה. הרדיו האוסטרלי לגמרי זרם עם הוויבים ושידר שירים כיפיים עם טאצ’ נוסטלגי לאורך כל הסופ”ש.

אנחנו לא בדיוק הטיפוס המתכנן. אף פעם אין לנו מסלול מדוקדק לפי שעה של מה רואים/ מה אוכלים / איפה ישנים. בד”כ אנחנו מחליטים על איזה כיוון כללי ואולי קוראים כמה טיפים אבל כמעט תמיד מעדיפים להתחיל ולזרום. מצד אחד, יש בזה המון קסם ומופתעים כל פעם מחדש ממה שהדרך מזמנת. מצד שני, כמעט תמיד יש משהו שווה ממש מתחת לאף שפספסנו כי לא בדקנו מספיק בדקדקנות. אפשר להתווכח האם המונח “פספסנו” בכלל רלוונטי כאן, ובכל מקרה יכול להיות ששווה לנסות ולסמן איזה highlight אחד או שניים לפני שיוצאים לדרך.

כיוונו את הוויז לWarburton – אחת העיירות המרכזיות בעמק והחלטנו שזה כיוון טוב להתחיל ולזרום. נסיעה של כשעתיים (כולל עצירה בסופר) והגענו לעיירה שאכן נראית מקסימה, אך כרגע החלטנו להמשיך ולחפש פינה בטבע. כמה דקות נסיעה אחרי העיירה ראינו בצד הדרך שלט “Rainforest Gallery” ונכנסו לבדוק. שביל מתכת מעגלי של כ20 דק’ בתוך היער לצד הסברים קצרים ומשעשעים, חמוד.

המשכנו ל- Mount Donna Buang, שמורה עם מגדל תצפית גבוהה מאוד שאיתגר את פחד הגבהים שלי אבל חשף נוף יפיפה אז לגמרי היה שווה. שלט שנמצא במקום מציע כל מיני מסלולי הליכה קצרים, אנחנו בחרנו במסלול לMount Victoria, שהסתבר שהמילה Mount לא ממש משקפת את היעד- שלט קטן באמצע השביל שלא בדיוק ברור מי החליט לשים אותו דווקא שם. ההליכה ביער הייתה נחמדה ומוצלת ולקחה לנו סה”כ שעה וחצי הלוך-חזור.

את שעות הצהריים החלטנו להעביר בWarburton, אם אתם בסביבה העיירה הזאת לגמרי שווה ביקור. רחוב ראשי אחד מלא בחנויות עתיקות ובתי קפה חמודים, אבל ההיילייט האמיתי הוא נהר היארה שעובר ממש במקביל לרחוב הראשי, עם טיילת מקסימה והמון פינות לשבת. קנינו טייק אווי של פאי בשר מקומי והתיישבנו עם שני בקבוקי בירה לצד הנהר.

הפינה המושלמת לפיקניק צהריים
בתמונה: וואו

הערב מתקרב והגיע הזמן להחליט איפה ישנים? יש בסביבה המון אתרי קמפינג ובדיקה קצרה מראה שהמחירים די דומים (ויקרים!). בחרנו בDoon Reserve Caravan Park בגלל שראינו במפה שהוא יושב ממש על הנהר ומתקרב קצת לאזור שרצינו לבדוק למחרת. בפועל, הפארק אמנם יושב על הנהר אבל אסור לפתוח אוהל ממש בסמוך ולכן לא כלכך הרגשנו את זה. האתר היה מאובזר וגם לא עמוס באנשים אז החוויה הייתה סה”כ טובה, אבל לא בטוחים ששווה את המחיר (סיכום עלויות בסוף הפוסט).

הממלכה שלנו להיום

את הבוקר פתחנו באיזי עם שקשוקה מפנקת כמיטב המסורת ויצאנו לדרך רק לקראת 11. כמו אתמול, לא ידענו בדיוק מה אנחנו רוצים לעשות ובחרנו את Healsville ככיוון כללי.

חריף כמיטב המסורת

טיפ שקראתי באחת מהכתבות סיפר על תצפית יפה בMaroondah Reservoir והחלטנו ללכת לבדוק. אז אני לא בטוחה שמצאנו בדיוק את התצפית המדוברת, אבל הגענו לחתיכת פארק! מסתבר שהאגם שראינו במפה הוא בכלל תוצאה של סכר עצום שנבנה כדי לשלוט באספקת המים של מלבורן והסביבה, סביבו נבנה פארק ענק עם שטחי דשא ופיקניק עצומים ומספר מסלולי טיול.

Maroondah Dam

בחרנו בסיבוב מעגלי שמתחיל בRose stairway (מדרגות אבן יפייפות), ממשיך בהליכה על הסכר עצמו ועלייה לתצפית יפה על האגם והפארק, משם אפשר לחזור חזרה לפארק, או להמשיך כ2.3 קילומטרים לDonnellys Weir Picnic Area. ההליכה הייתה מאוד פשוטה וברובה מישורית, אבל כמעט ללא צל אז כדאי לקחת בחשבון. בסוף ההליכה מגיעים לאזור פיקניק מקסים ליד מפלון קטן, או איך שאבא שלי היה קורא לזה “פינת חמד”. אחלה פינה למנוחה קלה. משם חזרנו חזרה לחניה- סה”כ שעתיים וחצי של מסלול הליכה נחמד ודי מגוון.

אמרתם עמק היארה? אמרתם יין. האזור מוצף ביקבים ונחשב לאחד מאזורי ייצור היין העיקריים במדינת ויקטוריה. כיאה לFoodies פלצנים וחובבי גוד לייף שכמותנו הבנו שאין ברירה וחייבים לכלול ארוחת צהריים ביקב כחלק מהחוויה. נעזרנו בתנ”ך גוגל כדי למצוא המלצות על אינספור היקבים שבאזור (ממש ביציאה מהשמורה יש יקב בשם Boat O’craigo שנראה מקסים אך היה מלא וויתרנו).

*אזהרה* זה השלב שבו אני נהיית פלצנית ביותר, אז מי שלא מעוניין בתלונות חצופות מוזמן לדלג לסוף הפסקה 😉 בסוף הגענו ליקב בשם Soumah, ומה אני אגיד, היה מאכזב. מצד אחד- הנוף מטריף! מצד שני, השמש שורפת. מצד שלישי היין קר וטעים, ומצד רביעי אין כמעט מבחר בתפריט, והמנות שכן הגיעו היו לא גדולות ולא מעלפות (פסטה שבושלה יותר מידי זמן זה ממש פשע), מצד שישי והאחרון- החשבון.. אוי החשבון… שורה תחתונה- תיאום ציפיות, ואולי בחירת יקב יותר מוצלחת יעשו את העבודה.

אחרי ארוחת צהריים היינו בשלים למנוחה קלה ופק”ל תה ועוגיות. שוב חיפשנו נקודה על המפה שמקרבת אותנו לעיר ובחרנו לנסוע לעצור בפארק/ אגם סמוך לעיירה Lillydale. החנייה המלאה עד כמעט אפס מקום הייתה חשודה, אבל כשנכנסו הבנו על מה המהומה. פארק רחב ידיים (כבר התחלנו להבין את הסטנדרט..) יושב על אגם מקסים עם חוף מלאכותי. המקום הזה הוא פשוט גן עדן למשפחות מטיילות! חינם, גן שעשועים ענק (כולל מזרקות כאלה שמשפריצות מהרצפה ועושות חשק לחזור לילדות דחוף, במיוחד ביום חם שכזה), פינות ברביקיו לשימוש חופשי, מה צריך יותר מזה? בכיף אפשר להעביר פה אחה”צ שלם עם ילדים.  (מה לעשות… אני עדיין זוכרת את הטיול הקודם- המשפחתי, אז מקומות כאלה היו בראש סדר העדיפויות…)

השקיעה מתקרבת ואיתה הסיום של הטיול. בעקבות המלצה של חבר נסענו לSky High Mount Dandenong תצפית שממנה ניתן להשקיף מרחוק על העיר. הכניסה לפארק היא בתשלום סמלי, בפנים יש מסעדה ומספר “אטרקציות” תיירותיות. לצערנו הראות לא הייתה מדהימה אבל עדיין הצלחנו להרגיש את העוצמה.

בעקרון גם מלבורן נמצאת שם באופק

חזרנו הביתה עייפים מאוד, אבל עם סיפוק ענק, אדרנלין ואנרגיות לשבוע הקרוב ובעיקר חשק מטורף כבר לפנות זמן לטיול הבא.

קפצנו לניו זילנד, תכף נשוב

סיכום עלויות וטיפים בנקודות

  • ביום היה חם מאוד ובלילה קרררר, מומלץ להביא בגדים חמים
  • ממש באזור יש מקום שנקרא Healsville sanctuary שאמור להיות מעין גן חיות/ בית מחסה לחיות בר אוסטרליות. בסוף לא הלכנו אבל זה נשמע כמו אחלה מקום להעביר יום או לפחות כמה שעות, במיוחד עם ילדים.
  • השכרת רכב מCar Next Door כולל השכרה ליומיים ו270 קילומטר נסיעה: 155$
  • קניות בסופר של אוכל ונשנושים (וגם קצת דברים הביתה..): 39$
  • קמפינג Doon Reserve, חלקה בלי חשמל: 40$
  • שני פאי Take Away לארוחת צהריים בWarburton: 12$
  • גלידה לקינוח (חובה): 5$
  • ארוחת צהריים ביקב: 83$
  • כניסה לSky High בשקיעה: 7$

סה”כ: 341$. לא זול, אבל שווה ביותר. הפקנו לקחים לקראת הפעם הבאה כדי לייעל את ההוצאות, אבל למקסם את ההנאה 🙂