סידני- עיר עם סטאר קואליטי
עוד מהארץ, כשהנסיעה רק התבשלה ידענו שני דברים- האחד: שאנחנו רוצים להשתקע במלבורן לתקופה, והשני: שאנחנו חייבים לבקר בסידני, ורצוי בערב השנה החדשה. אז ביקרנו בעיר ארבעה ימים ונהנינו מכל דקה. מה עשינו? כאן תוכלו למצוא תמצית של החוויה, כי את מה שבאמת הרגשנו אי אפשר להעביר במילים (אולי רק במילים של Baby Shark). בסיום הפוסט סיכום בנקודות.
כמה חודשים לפנינו נטע, בת דודה של אלדד, עברה לסידני עם משפחתה. כשאלדד נפרד מהם לפני הנסיעה הוא הכריז: “אל תדאגי, אנחנו עוד נבוא לבקר”. הוא התכוון לזה- אבל לא חשב שזה יקרה כלכך מהר…
אז קנינו כרטיסי טיסה כבר בשבוע הראשון שלנו באוסטרליה, כמעט שלושה חודשים מראש וציפינו מאוד לביקור הקרב ובא.
נחתנו מוקדם בבוקר האחרון של שנת 2018, אחרי לילה ארוך וכמעט ללא שינה. בשדה חיכו לנו נטע ואוהד, חיבוקים של התרגשות ושיחות נמרצות של השלמת פערים. כשהגענו הביתה כולם עוד רק מתעוררים- תמר יותם וגליה, וגם סבא וסבתא- אבי אבא של נטע ובת זוגתו פנינה שהגיעו לביקור ראשון ביבשת הרחוקה.
האנדרנלין מהמפגש המחודש השאיר אותנו ערים ויצאנו כולם לסיבוב בשכונה, כלומר בטיילת שבין חוף Bondi לחוף Cogee. הטיילת עוברת בין חופים מדהימים- מים בצבע טורקיז וחול לבן, מצוקים סלעיים, המוני משתזפים ולהשלמת האווירה אינספור גולשים. עצרנו להתרעננות קלה ונשנושים בחוף Tamarama שנמצא בערך באמצע הדרך, שם גם החלטנו בהתאם לכוחות המשלחת וללוח הזמנים לקצר את הדרך עם Uber עד הנקודה הסופית.
אחרי ארוחת צהריים מעולה נסענו חזרה הביתה להגניב שנ”צ קצר לפני הערב הגדול, עליו אספר בהרחבה בפוסט נפרד (ספוילר: היה וואו).
טבע בעיר
מכירים את האנשים האלה שרק רוצים לטרוף את החיים? שרוצים להספיק הכל מהכל והמילה “לא” לא מדברת אליהם כלכך? אז זה אוהד. בודק, חוקר, מתכנן ולא רוצה לוותר על שום דבר שווה! ולמה אני מספרת לכם את זה? כי היום השני שלנו בעיר, ואולי כל הביקור בכלל, היה מדהים ועמוס בכל טוב הרבה בזכות התכונה הזאת שלו (שיש סיכוי קטנטן שעברה בירושה לבת הגדולה במשפחה.. 🙂 )
את היום השני שלנו בסידני, היום הראשון של שנת 2019 בילינו בטיולים סביב העיר. כדי שנוכל להסתובב יחד משלחת של תשעה אנשים אלדד ואני שכרנו רכב מCar Next Door וככה הרווחנו זמן איכות עם הילדים ששמחו להצטרף אלינו לנסיעת-מסיבת שירים ריקודים ומשחקים, מדהים איך עד גיל מסוים ילדים יודעים לייצר עניין בכל סיטואציה, מתי איבדנו את היכולת הזאת?
התחלנו את היום בחוף מנלי (Manly) אך רק כדי לעלות לNorth Head- אחת משתי נקודות הכניסה לנמל סידני, ממנה נשקפת תצפית מדהימה על עיר הנמל היפיפייה. ברוב ימות השנה פועל במקום גם אתר מורשת היסטורי, שהיה סגור לכבוד הPublic Holiday של השנה החדשה- עוד אחד מהמקרים בהם ההיגיון האוסטרלי עובד הפוך לחלוטין משלנו…
בעקבות המלצה והתעקשות טינאייג’רית מצוינת של תמר המשכנו כשעה נסיעה מחוץ לעיר והגענו לחוף יפיפה בשם Palm Beach, משם מעבורת של כרבע שעה לקחה אותנו אל פינת החמד התורנית: דשא רחב ידיים לצד חוף שנראה כמו אגם אבל הוא בעצם שלוחה של הים, מוקף בהרים וצמחייה שמשווים למקום אופי טרופי כאילו אנחנו בכלל על חוף בתאילנד.
כדי שניזכר שאנחנו בכל זאת באוסטרליה, מלבד אנשים נמצאים בשמורה גם וולביז חמודים (יאיי!)
ולטאות כוח עצומות עם לשון ענקית (ממש לא ייאי!!) אין דבר שמגעיל אותי בעולם הזה יותר מלטאות. לא נחשים, לא עכבישים ואפילו לא ג’וקים! בחיי שלטאה זה היצור הכי מחריד בטבע. ואחר כך צפרדעים (מה שנקרא, בהצלחה לי עם טיולים ביבשת…)
העברנו שם אחר צהריים מושלם עם פיקניק על הדשא, טבילה משותפת של כולם בים ומשחקי מסירות עם כדור קטן- כולם נגד תמר ויותם (עד היום יש ויכוח בועט מי ניצח? תלוי אם אתם שואלים את גליה או אותם 😉 )
כשחזרנו לקראת הערב לחוף לא וויתרנו ועלינו לתצפית עוצרת נשימה (תרתי משמע, העלייה לא ארוכה אבל חדה).
את ההליכה חזרה לחניה עשינו עם שכשוך הרגליים במים, ותוך כדי שהשמש מתחילה לשקוע לא יכולנו שלא לחשוב איזה ברי מזל אנחנו שככה נראה היום הראשון של השנה החדשה שלנו.
וגם איזו עצומה אוסטרליה, וכמה פינות מדהימות קיימות בה, וכמה עד עכשיו ראינו רק אחוזון פצפון מכל מה שיש לה להציע.
וגם, שאין כמו משפחה, ואולי בפעם הראשונה מאז שנסענו הבליח איזה געגוע קטן ואמיתי למשפחה האהובה שבבית.
מסמנים וי על אתרי חובה
את היום השלישי תכננו להעביר קצת יותר באיזי, בכל זאת חזרנו מאוחר אתמול וכולם היו עייפים. כמו כל יום אנחנו מתעוררים בסלון ומגלים את יותם ממתין בסבלנות קשה מנשוא שנקום כבר כדי שהוא יוכל לשחק Fortnite, ואת גליה עם האייפד שרה לעצמה את הלהיט התורן (בזמן הביקור שלנו הקרב היה צמוד בין Jingle Bells לBaby Shark). שאר בני המשפחה מתעוררים כל אחד בקצב שלו, ובין סבב קפה אחד לשני אנחנו עוזרים לתקתק ארוחת בוקר כייפית לכולם.
לקראת הצהריים יצאנו להסתובב בעיר ו”לסמן וי” על אתרי החובה- הליכה לאורכו של גשר סידני המפורסם וביקור מחוץ לבית האופרה.
ההליכה הייתה כייפית ונעימה, רוח קרירה, נוף מרגש, עוצמה.
בדרך הילדים מאתגרים במשחקי “אמת-שקר”, מכריחים לנבור בראש, להמציא עובדות אמינות ולמצוא עובדות אמתיות. משחק שאני מכירה היטב מהשנים בצופים ואף פעם לא שמתי לב איך כשמחשקים בו לאורך זמן הוא ממש עוזר להעמיק את ההיכרות, לחשוף עוד סיפור או טפח באישיות שלא היה מתגלה ככה סתם בשיחת דרך אגב.
מסיימים את הסיבוב בגלידה Messina ותופסים את הרכבת חזרה, בערב מחכה לאלדד עוד הפתעה.
אחד היתרונות הבולטים בסידני ומלבורן, הוא שהן נחשבות ערים בינלאומיות לגיטימיות לכל דבר ועניין, וזה אומר שכל אמן / מופע / מוסד או תערוכה שמכבדים את עצמם מגיעים גם לכאן. זאת הסיבה שבקרוב מתחילה כאן טרפת של הופעות בינלאומיות (ספוילר ;), וזאת גם הסיבה שהצלחתי להשיג בקלות בהתראה של שבועיים כרטיסים מצוינים למחזמר Book of Mormon. ראיתי אותו בלונדון ונחנקתי מצחוק אז הייתי פשוט חיייבתתת לשתף את אלדד בחוויה!
ים ים המקום המושלם
בבוקר האחרון שלנו אלדד קם מוקדם ונסע לחתור בקיאק עם אוהד, הם חזרו אחרי שעתיים עייפים אך מרוצים בזמן שאנחנו העברנו עוד בוקר רגוע בבית.
גם בגלל שזה היום האחרון וגם בגלל שאנחנו לגמרי בונים על ביקור #2 וויתרנו על עוד אטרקציות והחלטנו להעביר את היום יחד עם הילדים בחוף בונדיי.
אין, פשוט אין מה להשוות בין החופים של סידני לחופים של מלבורן. הים סוער ומרגש, אבל לא יותר מידי, בדיוק במידה שאפשר ליהנות מהגלים לפני שהם הופכים אכזריים. קיפצנו במים, תפסנו גלים וחזרנו המון פעמים על המילה “כיסא” – שיטה שיותם המציא כדי להתחמם.
בעיקר נהנינו מהחופש, מתחושת השחרור, מכך שאפשר לחזור להיות קצת ילדים.
וכך הביקור שלנו הסתיים. הוא היה קצר אבל עמוס בכלכך הרבה טוב, במפגשים וחוויות שהפכו לבדיחות וזכורנות, ואלה יישארו איתנו עוד הרבה זמן.
תודה לנטע ואוהד על האירוח המדהים, על תחושת הבית כלכך רחוק מהבית (שהכיל את כולנו באהבה).
לתמרי המדהימה על הבגרות המופלאה, הסיורים המודרכים והתיעוד המופלא 😉
ליותי ההורס על חוש ההומור והצחוק
לגולי המתוקה שלא הפסיקה להקסים אותנו מהשנייה הראשונה
ולאבי פנינה- שאפשרתם לנו להיות אורחים לרגע בביקור שלכם והעצמתם עוד יותר את תחושת המשפחה.
אנחנו אוהבים את כולכם מאוד מאוד 3>
סיכום נקודות ציון, אטרקציות מומלצות, טיפים ועלויות:
- טיילת Bondi-Cogee– טיילת מדהימה שמחברת בין החופים בונדיי לקוג’י, משקיפה על המים ועל הגלים המתנפצים על הסלעים. בערך באמצע הדרך נמצא חוף Tamarama שם יש בית קפה ושירותים ואפשר לעצור להתרענן. בסוף ההליכה בחוף Cogee יש מסעדה מעולה ומדליקה שנקראת Pavilion, מטבח איטלקי עם מנות טעימות (לא מאוד גדולות), המון סוגים של פינות ישיבה ופינת משחקים גדולה לילדים. מאוד Family Friendly.
- North Head– תצפית יפיפייה על העיר והנמל, ניתן להגיע גם עם Ferry מהעיר. חניה במקום עולה 5$. טיול יום מעולה יכול לשלב בין ביקור במקום לבין רחצה בחוף Manly הצמוד.
- Palm Beach- חוף יפיפה שנמצא כשעה נסיעה צפונה מסידני, ממנו ניתן לקחת מעבורת ל Kuring-gai chase national park. אנחנו היינו בBasin שזה בעצם אתר הקמפינג של השמורה. במקום יש שירותים ומקלחות, אזור תחום לאוהלים, מתחם דשא ענק עם המון פינות מוצלות ונקודות ברביקיו חינמיות (איך לא). למקום ניתן להגיע במעבורת או במסלול של כ3 ק”מ הליכה ולכן לא תראו במקום Campervans ענקיים, אלא אוהלים קצת יותר צנועים, מה שעוזר לשמר את הקסם ועדיין להרגיש לגמרי בטבע. מושלם לקמפינג משפחתי או בילוי אחר הצהריים כמו שלנו.
- תצפית מ Barrenjoey Lighthouse חניה עולה 10$ לשעה. עלייה חדה של כ20 דק’ בשביל נוח, או מדרגות. הירידה במדרגות מומלצת כי היא פתוחה לנוף ומשקיפה על הים.
- הטיסה לסידני ממלבורן עלתה לנו 462$ בלי תוספת מזוודה, שזה המחיר הכי זול שיכולנו למצוא בתקופה הזו של הNew Years Eve, קנינו את הכרטיסים שלושה חודשים מראש וטסנו עם Jetstar.
- כדי להתנייד בסידני צריך כרטיס Opal. התחבורה יותר מגוונת ממלבורן ומשלבת אוטובוסים רכבות תחתיות ומעבורות! לפי איך שהתרשמנו כל נסיעה בפני עצמה היא קצת יותר זולה מהנסיעות במלבורן, אבל מחיר המקסימום היומי כמעט כפול (15.80$ לעומת 8.60$). אפשר להשתמש בתחבורה הציבורית גם כדי להגיע לשדה התעופה, בתוספת תשלום.
Pingback: היוש 2019- Sydney New Years Eve - Cozy Aussie
Pingback: הגיגים על החיים - Cozy Aussie