שבועיים ראשונים של שגרה
איזה מילה מפחידה זאת “שגרה”, הא? רצף אסוציאציות אפורות ומשמימות מקושרות עם המילה הזאת, לפחות בראש שלי. שגרה מחזירה אותנו חזרה למקום שממנו כלכך התאמצנו לצאת- אזור הנוחות.
איזה מילה מפחידה זאת “שגרה”, הא? רצף אסוציאציות אפורות ומשמימות מקושרות עם המילה הזאת, לפחות בראש שלי. שגרה מחזירה אותנו חזרה למקום שממנו כלכך התאמצנו לצאת- אזור הנוחות.
אחד היעדים שהצבנו לעצמנו לפני הנסיעה היה- *לפחות* פעם בחודש לצאת מהעיר. זה יכול להיות טיול או אפילו טיסה ליעד אחר באוסטרליה, העיקר שנצא מהעיר.
אז בסופ”ש האחרון ארזנו את ציוד הקמפינג, שכרנו רכב, ויצאנו ליומיים של טיול באזור עמק היארה.
בשבועיים האחרונים לא כתבתי (שזה חבל, כי קשה לשחזר את הרגשות מזמן אמת), אבל יש לזה סיבה טובה- מצאנו דירה! ואת הסופש הקודם בילינו בסידורים ומעבר אז לא נשאר זמן לכתיבה (תירוצים תירוצים..כבר אמרתי?)
שבוע שני השבוע השני מסתמן כשבוע משמעותי בחוויה, הרבה תובנות, אסימונים וחווית. יש לי וידוי.אני כותבת את השורות האלה בקובץ וורד פשוט במחשב כשעוד אין לי אתר. זאת אומרת יש, קניתי דומיין והתחלתי להתעסק עם הWordPress (הפלטפורמה איתה אני בונה את האתר) אבל הסתבכתי עם זה קצת והחלטתי לשחרר מזה בינתיים, כחלק מהתהליך שאני עוברת. …
אחרי מסע של 24 שעות בדרכים שכלל בונדינג עם הודית שישבה לידנו (וקצת פלשה למרחב של אלדד), סרטים גרועים וקצת שינה נחתנו במלבורן.
הנה מה שעבר עלינו בימים הראשונים של תחילת המסע
ברגע שהחלטנו לקחת שנה הפסקה השאלה הזאת עלתה די הרבה. כל העולם פרוס בפנינו, למה דווקא לשם? בהתחלה לא ידעתי לענות, אבל היה לי מאוד ברור שזה צריך להיות שם.
אז חשבתי על זה והבנתי שיש כמה סיבות